הביטוי "נפש בריאה בגוף בריא" נראה שמתקיים עוד מימי יוון העתיקה.
ביטוי זה קושר בין הגוף לנפש ורואה אותם כשני היבטים של ישות אחת.
ידע שהתגבש בעולם ממחקרים רבים לאורך השנים, בעיקר בעשור האחרון, מעלה כי קיים קשר הדוק בין בריאות גופנית של אדם לבין הרווחה הנפשית שלו.
מחקרים אלה מעלים כי הקשר בין גוף לנפש הוא דו כיווני.
אך הממצאים שהצטברו לאחרונה מעידים על כך כי הרווחה הנפשית, משפיעה כפליים על בריאותו של הגוף. השפעה זו פועלת כמובן גם לטוב וגם לרע.
כיצד מגדירים את המושג "בריאות"?
המושג "בריאות" מתאר מצב אובייקטיבי, המוגדר כהיעדר מחלה, היעדר סימפטומים או ממצאי בדיקות המעידים על המחלה, אך גם כמצב סובייקטיבי המתאר את תפיסתו של האדם את בריאותו.
מסתבר כי התפיסה העצמית של האדם את עצמו כאדם בריא, יש לה השפעה רבה גם על המצב האובייקטיבי שלו. לכן שני היבטים אלה, גם היעדר המחלה וגם התפיסה העצמית המושפעת מרמת הרווחה הנפשית של האדם, מרכיבים את המושג "בריאות".
מהי רווחה נפשית?
רווחה נפשית (סובייקטיבית) מוגדרת כיחס של לפחות 3 ל-1 בין רגשות חיוביים לרגשות שליליים ותחושת שביעות רצון מהחיים.
הגדרות נוספות לרווחה נפשית מדברות על חוויה של משמעות בחיים, קיומה של מטרה ויצירת מערכות קשרים חברתיים.
המשותף לכל ההגדרות הוא קיומן של רגשות חיוביים כחלק ממאפייני הרווחה הנפשית.
מן המחקר ניתן להבין גם על קשר בין מצבים פסיכולוגיים שונים ובעיקר מצבי לחץ, לבין פגיעה במערכת החיסונית של האדם.
אצל אדם בוגר יכולים מצבי לחץ לפגוע במערכת החיסונית לתקופת זמן מוגבלת ואילו בגיל הינקות, או אפילו טרום הלידה, יכולה פגיעה במערכת החיסונית להיות בעלת השלכות לאורך כל החיים.
הקשר בין תחושת שביעות הרצון מהחיים ורגשות חיוביים לבין מניעת התנהגויות מסוכנות
סיכום שורה של מחקרים מהעשור האחרון מעלים כי תחושה של שביעות רצון מהחיים בקרב מתבגרים קשורה בקשר שלילי לצריכת אלכוהול, סיגריות וסמים, למעורבות באלימות הכרוכה בטיפול רפואי, לניסיונות אובדניים ולהתנהגויות סיכון מיניות כמו קיום יחסי מין לא בטוחים, קיום יחסי מין בגילאים צעירים ועוד.
השפעת הפעילות גופנית על הרווחה נפשית
מתוך מחקרים שבדקו את הקשר בין פעילות גופנית לבין רווחה נפשית עולה המסקנה כי פעילות גופנית קשורה להפחתת חרדה, הפחתת דיכאון, שיפור במצב הרוח, שיפור באיכות הבריאות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, שיפור בתפיסת הגוף ובתפיסת ערך העצמי, שיפור באיכות השינה ושיפור בתפקוד הקוגניטיבי. השפעות אלה רלוונטיות לשני המינים ולכל טווח הגילים והן מתגברות ככל שההתערבות הכוללת פעילות גופנית נמשכת זמן רב יותר. מעניין לציין כי גם כאשר הפעילות הגופנית אינה תורמת להיווצרות שינוי אובייקטיבי בכושר הגופני, יש לה השפעה פסיכולוגית על הרווחה הנפשית.
____________________________________________________________________________
C. L. Coe & G. R. Lubach (2006). Social Context and Other Psychological Influences on the Development of Immunity, in C. D. Ryff (ed.), Emotions, Social Relationship & Health, Oxford University Press. pp. 243-258